174 נגה וולף ילקוט מורשת שתי ביקורות מאירות עיניים על ספרו של אנגל, כבר הצביעו על מחקרים והיסטוריונים אשר דווקא כן משלבים את הנושאים בכתיבתם ואינם מבודדים או 5 יתר על כן, כוונתו של אנגלמנתקים את השואה מן ההיסטוריה של עם ישראל . להסתכל על תולדות ישראל ו"לרקום" את סיפורו של היהודי לאור הניסיון להכחידו, מצוינת על ידי אחת הביקורות, כביטוי של "פרדיגמה משברית," היינו כתבנית 6 מחשבה המציבה מחדש את החורבן במרכז ההיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית . בביקורת זו, אבקש למקד את המבט בתובנות אשר אנגל סובר שאפשר ללמוד מן השואה על תולדות ישראל . להנחתי, "נקודות ההשקה בין תולדות השואה לתולדות ישראל," ( 207 ) כפי שהן מתוארות אצל אנגל, אינן רק מפגישות או מנגיעות בין שני התחומים, אלא קושרות את שני התחומים בקשר סיבתי מסוים החוזר לאורך הספר כחוט השני, לפעמים ספון ומטושטש אך נוכח ומחייב בדיקה . שומרי החומה, לפי אנגל, "דחו על הסף כל תפישה התולה את תוצאותיה הנוראות של השואה במורשת העבר היהודי ולו במידה זעומה . " ( 167 ) מורשת זו מתבטאת בספר ככורכת בה את התכונות הייחודיות שפיתחו היהודים לאורך ההיסטוריה, ( 206 ) את ...
אל הספר