אשת–חיל בלה גוטרמן, צביה האחת: סיפור חייה של צביה לובטקין (ירושלים: הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד ושם, 2011)

162 צפורה הורביץ ילקוט מורשת הבליטו את חוכמת ההיים שלה, אבל גם את צניעותה, מוסריותה ויושרה, למרות צלו של המוות שארב לה בכל שנייה בעת השואה . בטרם המלחמה הקימו תנועות הנוער הציוניות הכשרות ואפילו מה שהם קראו שם 'קיבוצים' . מפעלים אלה הביאו את בני הנוער לפעילות משמעותית — לטיולים, לדיונים על הגשמה, לשירה בצוותא וריקודים . במפעלים אלה עוצבה דרכה והעמיקה רצון לעלות לישראל ולהקים בה קיבוצים כדוגמת קיבוצי ההכשרה שבלוצק ובקילצה . בלוצק זיהה אותה שליח שבא מהארץ כאחת ש“דוברת עברית ואדוקה במצוות החלוציות . נחבאת היתה אל הכלים ותו של רצינות ובגרות טרם עת על פניה . “ אל קיבוץ ההכשרה בקילצה, שהיה הקיבוץ הגדול ביותר בין קיבוצי התנועה, נשלחה לשם צביה על ידי הנהגת התנועה כי הם האמינו שצביה תדע להתמודד עם שלל הבעיות שהקיבוץ הגדול הזה התלבט בהן, וצביה עמדה בקשיים אלה . לא עבר זמן רב מאז היותה בקילצה וצביה הפכה לאחד מהאנשים המרכזיים והמובילים שם . לצביה ניכרה כבר אז אותה עוצמה חזקה והחלטית, שתבוא מאוחר יותר לידי ביטוי בגטו ורשה, כשבצד הקשיחות שבה, התאפיינה ביושר אישי וקיצוני . בשנת 1938 נקראה צביה לעבודה...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'