לזכרה של צפורה הורביץ (2012-1933)

14 ילקוט מורשת המלחמה . סיפורה הוא סיפור גבורה של ילדה קטנה, שעל אף התנאים הבלתי אנושיים שנקלעה אליהם, שמרה על רצון החיים ושרדה . פרופסור יהודה באואר כתב על הספר : "זהו סיפור חיים מרתק וחשוב ביותר, כי לבד מאיש [ אחד ] . . . אין עוד סיפור כזה בכל הספרות שאני מכיר . " צפורה הלכה לעולמה בגיל 79 אחרי מחלה ממנה סבלה בחודשים האחרונים לחייה . חלק ניכר מזמנה נאלצה לבלות בבתי חולים ובטיפולים לא קלים . בחששות שליוו אותה מפני הצפוי לה, לא שיתפה אחרים . בינה לבין עצמה הבינה שמצבה קשה . רק כך ניתן להבין את העובדה שהכינה מכתב פרידה שאותו יקראו רק לאחר מותה, והפקידה אותו בידי בניה . במכתב כתבה בין השאר : "לא נורא . מבחינת הגרמנים הייתי צריכה למות כבר בגיל 8 . אני בת ,78 הקמתי משפחה ויש המשך . זכיתי ! " אכן צפורה ניצחה את הגרמנים הנאציים . בשנת 1947 עלתה ארצה והגיעה לחברת נוער בקיבוץ בית זרע . לאחר נישואיה לאריאל הורביץ עברה לקיבוצו — גל און . בקיבוץ הצטיינה בעבודתה . הייתה חברה פעילה בחברה ולימים יצאה גם ללמודים . במשך שנים חינכה קבוצות של בני נוער שהגיעו לקיבוץ ולימדה לשון . כשהחלה העלייה מברית המוע...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'