ילקוט מורשת על ספרו של טימותי סניידר 393 טופוגרפיה : ‘ארצות הדמים‘ לא היו שטח פוליטי [ יחידה פוליטית מאוחדת ] " כותב סניידר, אלא "פשוט המקום שבו ביצעו השלטונות הרצחניים ביותר באירופה את עבודתם הרצחנית ביותר" ( עמ' XVIII ) . אזור זה מוגדר, אם כך, על ידי הימצאות הרוצחים וקורבנותיהם . "זהו האזור", אומר סניידר "שבו הכוח והרשעות של השלטון הנאצי והשלטון הסובייטי חפפו והיו באינטראקציה" . לכן החשיבות של ‘ארצות הדמים‘ איננה נובעת רק מהעובדה שמרבית הקורבנות היו תושביהן, אלא גם משום שהיוו את מרכזן של השיטות הפוליטיות הראשיות שהרגו אנשים שבאו ממקומות אחרים [ . . . ] הקורבנות הלא יהודים, כמו הקורבנות היהודים, היו ילידי ‘ארצות הדמים‘ או הובאו לשם על מנת למות" ( עמ' 384 ) . לטענתו, החפיפה והאינטראקציה בין השלטון הנאצי לשלטון הסובייטי יצרו דינאמיקה של אלימות שרצחנותה הלכה וגברה . הוא מדגיש את ההסלמה שחלה באלימות במסגרת יחסי הגומלין בין שני המשטרים הללו . ואכן, לטענתו, הרציחות ב‘ארצות הדמים‘ היו תוצאה של תהליכים דומים שאירעו תחת שני השלטונות האלה ( עמ' 393 ) . סניידר מתפלמס עם התיזה הגורסת שכל אחד משני...
אל הספר