"אנחנו נהיה ידידים, גם אני פרטיזן" נשים בשורות הפרטיזנים בשיח הציבורי הישראלי

286 שרון גבע ילקוט מורשת הפעיל מנגנון אפקטיבי להבניית גיבורי שואה וגיבורות שואה שהיו מקרב חבריו 2 רק שנים אחרי מותווחברותיו, הן בזכות העובדה שאישה ביצעה פעולה הרואית זו . של אבא קובנר, ואחרי שגם חברתה לנשק ולמשק רוז'קה קורצ'אק ( מרלא ) הלכה לעולמה, החלה גם ויטקה קובנר לדבר : "עד אז, אני אף פעם לא סיפרתי . היה מי שדיבר [ . . . ] אני אמרתי די, המלחמה נגמרה . כשבאתי ארצה, שמתי נקודה" . ב – 1946 הצטרפה ויטקה קובנר לקיבוץ : עבדה בגן הירק, ואחרי שחלתה בשחפת נשלחה לעבוד במתפרה ( "זה שיגע אותי" ) , הייתה מורה לחינוך מיוחד, יותר מאוחר 3 למדה פסיכולוגיה, מקצוע שעסקה בו כמעט עד שנות חייה האחרונות . סיפורה של של ויטקה קובנר, שמילאה בתקופת השואה תפקידים שבאופן מסורתי 4 סיפורה מייצג אתלא נחשבו לנשיים, חצה כבר בתקופת השואה את גבולות המגדר . סיפורן של נשים לוחמות בשורות הפרטיזנים בשיח הציבורי הישראלי . היא ביצעה פעולות שבאופן מסורתי נחשבו לגבריות . שנית, בראשוניות סיפורה . אחרי השואה אמנם סיפרו אותו אחרים, אך תוך הבלטת הצטיינותה כאישה בתפקידים ה"גבריים" . יותר מאוחר, משסופר סיפורה לציבור של נשים, הוא ...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'