144 אלי צור ילקוט מורשת המודרנית בפולין ( להבדיל מיודופוביה בעלת שורשים דתיים ) הגיעה לשיאה במחצית השנייה של שנות השלושים והשאירה את חותמה על היחסים בין שני העמים . היחסים הושפעו במידה רבה מהדימוי העצמי של שני העמים . החל מהמאה הי"ט ראו הפולנים את עצמם כ"שה קדוש", כ"ישו הצלוב בין העמים" . ההיסטוריה היהודית באירופה תוארה כרצף של סבל ופגיעות, כשהשיאים המונצחים בליטורגיקה היהודית ובזיכרון הקולקטיבי היו הפרעות בגרמניה בימי הביניים ומרד חמילניצקי . שני העמים פיתחו תודעה עצמית אקסקלוסיבית של קורבן, ששללה מהאחרים תואר כבוד מפוקפק זה . שאלת היחסים בין היהודים לבין הפולנים בפולין בימי השואה משמעותית הרבה מעבר למחקר ההיסטורי . יש לה נוכחות גם כיום והיא מממשיכה להשפיע על הדימוי העצמי של הפולנים . דימוי המתבטא בכללים הומניסטים אוניברסליים שלהם נזקקת פולין בשאיפתה להיות שותף שווה ערך במשפחת האיחוד האירופי . כדי להתמודד עם המשימה הלאומית הזו, נקטו ההיסטוריונים הפולניים בשתי עמדות מנוגדות : על ידי הכחשת הדפים השחורים ביחסים אלה או באמצעות הודאה בעוינות של הפולנים כלפי היהודים גם בתקופת ההשמדה כדרך לק...
אל הספר