הערות על ההתנגדות היהודית תחת הכיבוש הנאצי

ילקוט מורשת הערות על ההתנגדות היהודית תחת הכיבוש הנאצי 61 חשיבות רבה נודעת כאן לתפיסה הבאה לידי ביטוי בכתביו של אחד מחוקרי השואה הידועים ביותר, ראול הילברג, שטען במהדורה הראשונה של ספרו "השמדתם של יהודי אירופה" לאמור : דפוס התגובה של היהודים מתאפיין בהיעדר מוחלט כמעט של התנגדות . בניגוד בולט לתעמולה הגרמנית, הראיות המתועדות להתנגדות יהודית, גלויה או סמויה, קלושות ביותר . בקנה מידה כלל – אירופי לא הייתה בקרב היהודים התנגדות מאורגנת, לא היו תכניות לפעולה מזוינת, ואפילו לא ללוחמה פסיכולוגית . זאת, לדעתו, משום שחרף היסטוריה ארוכה של רדיפות, הקורבנות היהודים הצליחו להדחיק את תודעת האסון ושגו באשליות . . . כחלוף זעם נאחזו הניצולים תמיד והתחזקו בדרכם בסיסמת הניצחון 'עם ישראל חי' . . . זהו דפוס שנטבע בתודעה היהודית עד שקיבל תוקף של חוק . . . לקח בן שנות אלפיים הוא לקח בל יימחה ; 2 היהודים לא מסוגלים למהפך . הם היו חסרי אונים . ואולם הילברג לא הסביר כיצד היו היהודים יכולים או צריכים לנהוג כשנחרץ גורלם למות . הוא מתרכז בשחזור התכניות ל"פתרון הסופי" ובאופן יישומן, בטכניקה ובבירוקרטיה של ההשמדה, ו...  אל הספר