ילקוט מורשת פרקים ביוגרפיים ו“הדיאלוג לסובלנות“ 179 האחרונות של אמה לפני שיצאה מביתה . “זכרי כמה בת מזל את“ . בראשה רגשות מעורבים ומחשבות חסרות סדר . היא חשה איך גוברת בה תחושת המתח . אחיזתה של היד החזקה בידה מקלה את פחדיה ומעניקה לה מעט תחושת ביטחון . תנועותיה משדרות נחישות אך עיניה האפורות – כחולות משדרות עצב . היא נושאת מזוודה קטנה וחומה בידה השנייה . הם פוסעים במהירות, מבלי לדבר . הם עוצרים בשערו של בית משפחה צנוע ונכנסים לגינה קטנה . בעלת הבית, אישה גבוהה ורזה ששערה הכהה אסוף בתסרוקת הדוקה על עורפה — מקבלת את פניהם . מילותיה ידידותיות ומחוותיה עצורות, כשהיא מזמינה אותם להיכנס אל הבית בעקבותיה . בתוך חדר אפלולי ומרווח יושבים ארבעה ילדים סביב שולחן עץ אלון כבד וסועדים את ארוחת הארבע שלהם בפיקוחה של סבתם . הם נראים כמו חבורה של ילדים שמחים ; נער בלונדיני נאה מאוד כבן שתים – עשרה, תאומים בני תשע, ילד וילדה, ואגי ) Ági ( , אחותם הבכורה, בת גילה של הנערה . הם לועסים את כריכיהם — לחם תירס עם ריבה תוצרת בית — ולוגמים את משקאותיהם . אביהם, שיושב במרפסת הסמוכה, מניח את העיתון שלו ונכנס לחדר...
אל הספר