ילקוט מורשת דבר העורכת 11 ב‘ ושארית הפלֵטה, כדי להמחיש את הנושא . היא מציעה התבוננות אל העבר שבו ניצבים זה בצד זה, במערכת יחסים דינמית, הזיכרון הקיבוצי, הזיכרון האישי, הזיכרון ההיסטורי והמחקר ההיסטורי . אשר לזיכרון הקולקטיבי, טוענת המחברת שבשני העשורים האחרונים הצביעו חוקרים על חשיבות ההבנה של המרחב החברתי והפוליטי שבו מתעצב הזיכרון הקולקטיבי . המושג עצמו מכיל מרכיבים פוליטיים, אידאולוגיים ותרבותיים ואין לראות בו מסגרת הומוגנית . גם בחברות הטרוגניות קיים זיכרון קיבוצי שיש בו רכיבים המאחדים את הציבור כולו . במאמר זה היא משתמשת בגישה המצביעה על הדינמיקה שבין הזיכרון, האירועים ההיסטוריים והמציאות בהווה . ד“ר אסתר לפון – קנדלשיין וד“ר גילה פריבור כותבות מאמר היסטוריוגרפי העוסק ב“ספרות העדות — הנצחת השואה בראי הדפוס העברי“ . המאמר פורץ דרך בתחום שלא נחקר עד כה . הוא שם דגש על המתודולוגיה של הביבליוגרפיה ושל מדעי החברה ומביא סטטיסטיקות על אודות שימוש בעדות כחלק מהנצחת השואה במדינת ישראל באופן היסטוריוגרפי, בדגש על עשור אחרי עשור מאז תחילת השימוש בעדויות כחומר להנצחת השואה ועד ימינו אנו . מאמ...
אל הספר