גבולות במחלוקת ז׳בוטינסקי לא היה המנהיג הציוני הראשון ששאף לבסס את ההתיישבות היהודית בעבר הירדן המזרחי . כעשר שנים קודם לנאומו הציג נציג ההסתדרות הציונית חיים ויצמן בפני ועידת השלום בפריז טיעונים כבדי משקל בזכות שלמות הארץ משני עברי הירדן . ויצמן הסתמך בדבריו על אדמות בבעלות יהודית בחבל החורן שבדרום סוריה, והצביע על הצורך האסטרטגי ביישוב אזור זה . הוא גם ניסה לשכנע את הממשלה הבריטית כי תכיר בזכותם של היהודים להקים בית לאומי משני עברי הירדן, כהמשך להצהרת בלפור, אולם הדבר לא צלח בידו . תביעתו של ז'בוטינסקי ליישב את שתי גדות הירדן לא צמחה בחלל ריק . בראש ובראשונה נשענה שאיפה זו על העובדה שיהודים ישבו בעבר הירדן המזרחי במשך למעלה מ- 1,500 שנה, מתקופת ההתנחלות של דור יוצאי מצרים ועד לתקופת המשנה והתלמוד, מאות שנים לאחר חורבן בית שני . גם בראשית הציונות התיישבו יהודים בעבר הירדן המזרחי . בסוף המאה ה- 19 רכשו יהודים קרקעות להתיישבות של מאתיים משפחות בחורן, ובראשית המאה העשרים נרכשו אדמות מהכפר אום ג׳וני ועליהן הוקמה ב- 1910 אם הקבוצות דגניה ממזרח לירדן . לפני הכניסה לארץ ביקשו השבטיםלפני הכני...
אל הספר