בין עולמות התאוריה והפרקטיקה: סימולציות כמנוע לגיבוש תפיסות פרחי הוראה על אודות הקשר בין מחקר ועשייה חינוכית

דפים 18 | 83 למורים לזהות את מרכיבי הליבה של הפרקטיקות, וכן לעבד ולהטמיע אותן בהוראה באופן המותאם להקשרים תרבותיים ומוסדיים שונים ( 2015 , . Stenberg et al . , 2016 ; Winch et al ) . עוד מאפשר החיבור התאורטי קבלת החלטות אוטונומית וביקורתית בנוגע לבחירה בשיטות הוראה ולהערכת התוצרים, ורפלקציה מתמשכת של תהליכי ההוראה ( Afdal & Spernes, Heikkilä et al . , 2020 ; 2018 ) . בהיעדר הבנה כזו קיים סיכון שהפרקטיקה תיושם כפעולה טכנית בלבד ותאבד את פוטנציאל ההשפעה שלה ( 2016 , . Biesta, 2007 ; Stenberg et al ) . ואולם ממחקרים עולה כי מורים תופסים את המחקר ואת התאוריה כמנותקים זה מזה, ואת המחקר – כלא רלוונטי למתרחש בכיתות הלימוד ( ; 2015 De Jong, 2004 ; Munthe & Rogne, Puustinen et al . , 2018 ) . היות שלתפיסות יש חשיבות מכרעת בקבלת החלטות לגבי הוראה ( 1992 Kagan, ) , תפיסות המבטאות פער וחוסר רלוונטיות מאתגרות את היכולת של מורים להפוך ידע תאורטי לפרקטיקה ( 2025 Heikkilä et al . , 2020 ; Risan, ) . לכן חשוב לפתח בקרב מורים, ובעיקר בקרב פרחי הוראה, תפיסות על אודות מורכבות הקשר בין תאוריה ופרקטיקה מחד ...  אל הספר