דפים 122 | 80 התקבעה בראש מטרות לימודי ההיסטוריה בקרב מדינות רבות ברחבי העולם ( טל ואח', 2023 ; Gibson & Peck, 2020 ; Seixas, 2017 a ) . אין עוררין על הפוטנציאל החינוכי הגלום במגמה . מודל החשיבה ההיסטורית שינה את לימודי התחום בצפון אמריקה והוכיח את הערך הייחודי של מקצוע ההיסטוריה לבניית תהליך חינוכי משמעותי . בה בעת, חרף הקונצנזוס המחקרי על אודות חשיבות המגמה וערכה, אנסה במאמר זה לאפיין את גבולותיה ואת מגבלותיה . במיוחד אתייחס לכשלים מהותיים בהבנה הקיימת באשר ליישום אסטרטגיות למידה אלו בנסיבות הישראליות, ואבקש להצביע על השפעות שליליות שעלולות להתלוות אליהן בהקשר בין - לאומי רחב . פיתוח חשיבה היסטורית מורכבת וביקורתית הפך ליעד חינוכי מוביל על רקע סערות ציבוריות עזות המאפיינות את לימודי ההיסטוריה בחינוך הממלכתי בארבעת העשורים האחרונים . תופעה זו היא חלק ממגמה עולמית חוצת יבשות ותרבויות, שבה הפך החינוך ההיסטורי לזירה רווית מחלוקות על מאפייני התחום ומטרותיו ( נווה, 2017 ; Nakou & Barca, Taylor & Guyver, 2012 ; 2010 ) . בזירה המקומית הישראלית עם שחיקתו של הנרטיב הקנוני הציוני, שאלתו של החוק...
אל הספר