דפים 54 | 78 תרומתו של מחקר זה היא ההאזנה לנרטיבים של קבוצת מיעוט שאינה זוכה לנוכחות מספקת בשיח הישראלי ובמחקר . מחקר זה אפשר להבין לעומק את חוויותיהן של עובדות הוראה יוצאות אתיופיה הנמצאות בשלבים שונים של השתלבות וקליטה במערכת החינוך וללמוד מהם הגורמים שסייעו להן להתמודד עם הקשיים ועם גילויי הגזענות ולהמשיך לפעול להשתלבות בעבודה קבועה ויציבה במערכת החינוך . כמו כן עולה ממנו ההבנה שהיעדר ייצוג הולם של עובדי הוראה יוצאי אתיופיה במערכת החינוך והיעדר חשיפה מתמדת של תלמידים יוצאי אתיופיה לתלמידים מהאוכלוסייה הכללית ולהפך – יש בהם כדי לחזק את תפיסתם של יוצאי אתיופיה כזרים וכנבדלים משאר אזרחי המדינה, ותפיסות אלו עלולות לבוא לידי ביטוי ביחס גזעני כלפיהם . תרומה נוספת של המחקר היא הדגמת התפיסות המתוארות בתאוריה הביקורתית של הגזע, כפי שהן באות לידי ביטוי במערכת החינוך בישראל . יש בכך כדי להגביר את המודעות לכך שהאחריות לשינוי המצב הקיים והדינמיקה של אפליה וגזענות מוטלת על כתפי המערכת הקולטת . ברצוננו להציג כאן כמה המלצות . ראשית, חשוב להגביר את המודעות של המערכת הקולטת לגילויי הגזענות כלפי יוצאי...
אל הספר