דפים 230 | 77 חלקן ממוצא אתיופי וחלקן ישראליות ותיקות, אשר יישמה תוכנית עירונית לדיאלוג בין - תרבותי בפריפריה . דבריה של שרון ממחישים את התפיסה החברתית הרווחת אשר רואה בנשים מקבוצות מוחלשות בכלל, ובישראליות ממוצא אתיופי בפרט, "שורדות" הנאלצות לגייס את המשאבים הדלים שברשותן כדי לקיים את עצמן ואת משפחותיהן . מאמר זה מבקש לקרוא תיגר על תפיסה זו ולהסיט את הזרקור אל פעילותן החינוכית - קהילתית של הנשים שהשתתפו ביישום התוכנית לדיאלוג בין - תרבותי . הדבר יאפשר לחשוב עליהן כעל אזרחיות אקטיביות בעלות מחויבות חברתית עמוקה, ואולי אף לראותן בדרך שהן רואות את עצמן – חלוצות בעירן . התוכנית החלה לפעול בשנת 2009 . הייתה זו יוזמה משותפת של ירדנה שפיר, תושבת העיר שכיהנה כיושבת ראש הסניף העירוני של ארגון נשים ארצי, ושל האגף לפיתוח קהילה ברשות המקומית . בתחילת דרכה הקבוצה כללה 22 משתתפות בנות 40 עד 65 : מחציתן היו ישראליות ממוצא אתיופי ( דור ראשון להגירה ) , ומחציתן היו ישראליות ממוצא מזרחי או אשכנזי ( מרביתן 2 בשנתיים הראשונות התמקדה פעילותן של חברות הקבוצה בהיכרות בין - דור שני להגירה ) . אישית ובגיבוש ק...
אל הספר