דפים 100 | 77 ביחס הפוך לערכו, שכן עליו הוענק לה בשנת 1953 פרס ישראל . כך הייתה פייטלסון לאישה הראשונה שזכתה בפרס זה ( יוסי יידע לקרוא, 1960 ) . הכתבה על פייטלסון בשבועון העולם הזה משקפת את המתח בין זהותה הפרופסיונלית של פייטלסון, לימים פרופסור מן המניין בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, חוקרת חינוך בעלת שם שכבר זכתה בפרס היוקרתי ביותר מטעם מדינת ישראל, ובין זהותה כאישה . כמשקל נגד לעבודתה המחקרית החלוצית, להישגיה ולאות ההוקרה שזכתה בו, הועמדו חזותה החיצונית הנחמדה ותכונות שבאופן מסורתי מיוחסות לנשים, כגון נאמנות . על פי כתבה זו, הרעיון למחקר נבט במסגרת עבודתה במקצוע נשי מסורתי, והכוח שהניע אותה לפעולה היה הרגש ולא השכל . היא החלה את עבודת המחקר מאחורי הקלעים, עד שגילה אותה בעל תפקיד מפתח והביא אותה לקדמת הבמה . התמונה שליוותה את הכתבה חיזקה דימוי זה : פייטלסון צולמה כשהיא רכונה מעל מחברות וספרי לימוד, ונראתה כסטודנטית שקדנית ולא כחוקרת עצמאית . לכך נוספה הצגתה בשמה הפרטי בלבד, דינה, לא בשם משפחתה ולא בתוארה האקדמי, אף שכבר החזיקה בתואר דוקטור, וזאת בשונה מכל הגורמים המקצועיים האחרים שה...
אל הספר