דפים 30 | 77 בחינוך ( שפה, הֶרגלים וכן הלאה ) . אולם המחנכות הללו גילו חריצות ויצירתיות, והודות לעבודה קשה הצליחו לעשות את עין חרוד לשדה חינוכי פורה . מעדותו של אהרן ינאי, ממייסדי עין חרוד, עולה כי החינוך בעין חרוד אף היה למודל לחיקוי עבור קיבוצים אחרים : ״בזכות יכולתן האוטודידקטית, העושר הרוחני שלהן והאווירה האוהדת סביבן, הן הצליחו להתקדם בעבודתן וליצור תכנים חדשים וייחודיים בחינוך ילדי הגן ובית הספר״ ( ינאי, ,1971 עמ׳ 283 ) . במאמר זה אני מבקשת לחשוף את פועלן החלוצי של חברות עין חרוד בשדה החינוך מראשית התהוותו של הטיפול המשותף הממוסד בקיבוצן ועד להקמת המדינה . בתקופה זו התרחשו שינויים מהותיים בתחום החינוך בעולם בכלל ובחברה הארץ - ישראלית בפרט, ולנשים היה חלק מרכזי בעיצובו של החינוך החדש . מחקרים רבים נכתבו על תולדות הקיבוץ והתנועה הקיבוצית, על עיצובו של החינוך העברי - לאומי בשנות היישוב ועל תולדות החינוך הקיבוצי ומאפייניו הייחודיים . בין אלה האחרונים ראוי למנות את מחקריו הרבים של יובל דרור, כמו למשל החינוך הקיבוצי בסביבתו ( 1997 ) ו תולדות החינוך הקיבוצי : ממעשה להלכה ( 2002 ) ; ואת ...
אל הספר