דפים 16 | 77 מהפכניות, ראו בעצמן חלוצות ( דושמן, תש"ו ) ופעלו יד ביד עם מעצבי החברה העברית החדשה ( שנקולבסקי, 2009 ) . בתקופה המדוברת מאמצע המאה ה- 19 ועד קום המדינה גדל היישוב היהודי עשרות מונים . הוא התפרס על שטח הארץ כולה, ונוסף על היישובים החקלאיים הוא הקים מערכת חינוך יש מאין . מציאות זו יצרה מערכת חינוך חדשנית ויוצאת דופן שהייתה צמאה לפעולה, עצמאית לחלוטין מבחינה פדגוגית וחופשית כמעט לחלוטין ממגבלות שהטיל השלטון על העושים במלאכה . מערכת החינוך שצמחה ביישוב היהודי הציבה לעצמה יעדים במגוון תחומים : הפצת הדיבור העברי, קיום הוראה בעברית בלבד, הכנת תכנים לימודיים חדשניים ועוד . היא נתפסה כמעצבת החברה העברית החדשה והתרבות העברית המתחדשת ( אלבוים-דרור, 1986 ; רשף ודרור, 1999 ) . למאמר זה מטרות מספר : הצגת התפיסה שהגננות, המחנכות והמנהלות הן "אימהות רוחניות" של תלמידיהן ; הצגת השקפתן של העוסקות בחינוך על חשיבותו למפעל הציוני ; בחינת מבחר מיזמים חינוכיים שפיתחו וניהלו נשים ; ולסיכום, דיון במהפכה המשולשת – הציונית, הנשית והחינוכית . החינוך ככישור נשי מולד כותר ספרן של צביה ולדן וציפורה שחו...
אל הספר