דפים 332 | 74 ( M . F . A ) באוניברסיטת תל - אביב . בשיעורים הראשונים סברתי שהפרקטיקה הדרמטורגית זרה לתחום התמחותי – בשיח הכיתתי תוארו תהליכים של פיתוח טקסט ספרותי קיים, ולאלה נלווה דיון מקצועי בנעשה בתאטרון הממוסד . העיסוק בנושאים אלה לא אפיין את עבודותיי בקהילה : רוב הטקסטים בהן היו עצמאיים, העבודה הייתה במסגרות בלתי - פורמליות, ופיתוח הטקסטים נעשה באמצעות שיח יצירתי עם "לא שחקנים" ( אנשים שלא למדו משחק ) . לַשוני בדרכי הפעולה נוסף הבדל מהותי עבורי, בימאית בתאטרון קהילתי : את הפרקטיקה הדרמטורגית תפסתי כמחויבת לתוצר האומנותי, ואת התאטרון הקהילתי כמחויב לתוצר החברתי - חינוכי . הנטייה שלי לתפוס באופן אחֵר את דרכי הפעולה של הדרמטורגיה ושל התאטרון הקהילתי נבעה מערכים שספגתי במסגרת לימודיי במוסדות הכשרה אקדמיים בישראל . יוצרים וחוקרים בתחום התאטרון הקהילתי תפסו את הרכיב האומנותי שלו באופן תועלתני ( 2009 Thompson, ) , ובהתאם לכך מושגים דוגמת "אסתטיקה", "אומנות" ו"יופי" נתפסו כפוגעים בתודעה הביקורתית של הצופים . פרקטיקות אומנותיות שולבו ביצירה החברתית רק אם הוכיחו את תרומתן לקידום צדק חברתי ...
אל הספר