ח'ליל טוטח: דמות חינוכית לאומית בלתי-נשכחת בפלסטין המנדטורית

דפים 136 | 74 במקומות שהיו בהם מורים מוכשרים, הרגישו הפלאחים בתועלת שמביא החינוך" ( אל - ח'אלדי, ,1925 עמ׳ 15 ) . רוב הכפריים המוסלמים אשר חיו בפלסטין בתקופה העות'מאנית, לא האמינו כלל שנוסף על הכותאב המוסלמי יוקם בכפרם בית ספר אחר . בכותאב, בית ספר פרטי המיועד לבנים בלבד, ישבו התלמידים על הרצפה ושיננו בקול רם פסוקים מהקוראן . תיאור מפורט של רשת בתי הספר ברמאללה ובנפתהּבסוף המאה ה - 19 נמצא בסיכומיה של רוזה לי, המפקחת על בתי הספר באזור בתקופת השיא של פעילות המיסיון הקוויקרי 3 האמריקאים שישה בתי ספר בבעלותם, ובית ספר בפלסטין : "כיום יש לידידים ( Friends ) נוסף המנוהל על ידי מיסיונר עצמאי בפיקוח הידידים . בתי ספר אלה פתוחים 40 שבועות בשנה . בתחילה ניתן כל השירות חינם, אולם כיום הילדים משלמים עבור ספרי הלימוד – סכום המסתכם ב - 16 דולר לשנה" ( 10 - 8 . Lee, 1912 / 1977, pp ) . בדרך כלל בתי הספר שכנו במסגד או בחדר אחד בבית פרטי . המורה לימד ללא שהוכשר להוראה ; רמת האוריינות שלו הייתה בינונית, ורמת הבקיאות שלו בדת הייתה גבוהה . התלמידים בבתי הספר למדו לקרוא בקוראן ולכתוב, ובהמשך למדו גם מעט ח...  אל הספר