דפים 98 | 74 מחקרם של נילסן ודונלסון ( 1985 Nilsen & Donelson, ) ממחיש כי למרות השוני הז'אנרי ( רֵאָליזם לעומת פנטזיה, היסטוריה לעומת מתח והרפתקאות וכן הלאה ) קיימת תֵמת - על המאחדת בין יצירות לנוער – תֵמת המעבר מילדות לבגרות . כמו כן קיימות תֵמות משנה העוסקות למשל בתחושת הבדידות והניכור של הגיבור . אשר לדידקטיות ולשבירה או לחיזוק של איסורים חברתיים ( טאבו ) , המחקר אמביוולנטי : אף שספרי נוער נוטים להציג נושאים מעוררי מחלוקת, כמו למשל מיניות והתמכרויות, רובם מאשררים נורמות חברתיות קיימות ואינם חותרים תחתיהן . מובן שהדבר תלוי בסופר, וקיימות יצירות אשר קוראות תיגר על הֶסדרים חברתיים קיימים . שתי קטגוריות סוגתיות ( ז'אנריות ) בולטות בספרות הנוער העכשווית הן ספרות פנטזיה ( בזו נכללת הספרות הדיסטופית ) וספרות רֵאָליסטית . הראשונה ממעטת לעסוק בסביבה הבית ספרית, ואילו מרבית היצירות המשתייכות לקטגוריה השנייה נכללות בהגדרה של "ספרות בעיה", ומקצתן מתרחשות בסביבה הבית ספרית או מזכירות אותה . אקלשר ( Eccleshare, 2004 ) טוענת כי בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה מתבגרים מאסו בסוגת רומן החניכה, כמו גם ...
אל הספר