דפים 262 | 73 המקראי הוא כל מי שאינו אחד מהגברים השייכים לעם ישראל – אישה, ילד, עבד, גוי ועוד . מאמר זה יתמקד בעמדות המרצות כלפי תהליכי השינוי שהן מצפות כי הסטודנטיות יעברו בלימוד המקרא . תהליכי השינוי המצופים נובעים הן ממטרות המרצות הן מהקשיים שהן מתמודדות עימם . סוגיית האחר המקראי היא מקרה פרטי של תהליכי שינוי אלה . המחקר התבצע בגישה האיכותנית וכלל ראיונות עם כלל המרצות למקרא המלמדות בחוגי הגיל הרך ביובלים – המכללה האקדמית לחינוך ( ממלכתית - דתית ) ובעולמות – המכללה האקדמית לחינוך ( ממלכתית ) . רכיב מתודולוגי המאפיין מחקר זה הוא היותנו אנו, החוקרות וכותבות המאמר, חלק מאוכלוסיית המחקר : כל אחת מאיתנו מלמדת דידקטיקה של המקרא באחת מהמכללות . המכללות המשתתפות במחקר שונות זו מזו בשני היבטים עיקריים : 1 . אוכלוסיית הסטודנטיות : ביובלים כל האוכלוסייה יהודית, וברובה המוחלט דתית - לאומית . בעולמות האוכלוסייה מגוונת, אך רובה לא דתית . בחוג לגיל הרך לומדות סטודנטיות ומעט סטודנטים, רובם המוחלט יהודים . 2 . בהמשך לסעיף הקודם, מכללת יובלים מכשירה סטודנטיות לעבודה במערכת החינוך הממלכתי - דתי, ואילו...
אל הספר