דפים 36 | 73 לטפח תחושת שייכות ומחויבות של הדורות הצעירים לארץ ולמדינה . הכוונה היא לתוכניות הלימוד הפורמליות במקצועות דוגמת תנ"ך, ספרות, מולדת והיסטוריה ( אמית, 2010 ; בר - גל, 1993 ; דוד, 2012 ; פירר, 1985 ) , וגם לתוכניות לימוד בלתי פורמליות שבתי ספר מפתחים או שותפים להן : טקסים, סיורים באתרי מורשת, טיולים ברחבי הארץ ותוכניות לימוד פנים בית - ספריות שמורים מפתחים אד - הוק ( בן - עמוס, 2004 ; גרטל, 2010 ; דרור, תשס"ח ; יאיר, 2017 ) . מצד אחר, פלגים ואנשים שונים בחברה מקנים משמעויות מגוונות מאוד – לעיתים סותרות – לזיקתם לארץ ולמדינה . ריבוי המשמעויות הללו מצוי בבסיס המחלוקת העמוקה המפלגת את החברה באשר לגבולות המדינה ובאשר לאפשרות של חלוקת הארץ כפתרון לסכסוך הישראלי - פלסטיני ( גנז, 2013 ; פייגה, 2002 ) . בשל המרכזיות והמורכבות של הממד הטריטוריאלי בזהות היהודית - ישראלית, ובשל העובדה שמורים נדרשים לנושא זיקת העם לארצו במגוון כה רחב של תוכניות לימודים, חשוב לבחון מהו הפוטנציאל הקוריקולרי הגלום בתוכניות אלה כפי שתופסים אותו מורים, בהיותם שותפים לפיתוחן : מה הן מטרותיהם בבואם ללמד אותן ? ...
אל הספר