פַֹּה קֻבֵָּרוּ אֲבוֹתֵינוּ, וּמִִשִִּׁ֥קִּוּי עַָצְמוֹתָם הֵן יָנְקוּ שָֻׁרְשֵֻׁי גְִּפָנֵינוּ, מִלְֵּשַֻׁד לֵח כְִּלְיוֹתָם . וְנִשְֻׁתֶֶּה וְנִרְוֶה דַַּם עֲָנָבִים, דַַּם כְִּלְיוֹת אֲבוֹתֵינוּ, דַַּם גִִּבֵּוֹרִים וּרְהָבִים, דַָּמָם יָבֹא קִרְבֵֵּנוּ . לָחַמְנוּ, לָחַמְנוּ . . . זִכְרוּ, הוֹדוּ לְחֵי עוֹלָמִים, בֵּוֹרֵא גְִּוִיּֽוֹת וּנְפָשִֻׁים, הַשִּׁ֥וֹלֵחַלָנוּ גְִּשָֻׁמִים לְמוֹגֵג אֶת תֶַּלְמֵי רָשִֻׁים . יוֹאֵל אֱלֹהֵי שָֻׁמַיִם הָרִיק לָנוּ בִֵּרְכְָּתוֹ לִבְנוֹת חָרְבוֹת יְרוּשָֻׁלַיִם לְכַפֵַּר עַָמְּוֹ וְאַדְמָתוֹ . לָחַמְנוּ, לָחַמְנוּ . . . 167 השיר המקורי העברי הראשון, לפי מורנו ורבנו אליהו הכהן . "ייחודו ההיסטורי של שיר עמוס-מליצות זה, הוא שבפעם הראשונה, למיטב ידיעתי, נעשה בשירת הארץ שימוש בשם 'חלוצים', כדי לתאר בו את המתיישבים החדשים בארץ ישראל . זכות ראשונים זו נפלה בחלקו של אימבר ! ", כתב אליהו הכהן . ועוד מתוך אותו מאמר : "שיר זה, כמו 'האח, ראשון לציון' ו'תפילה לשלום הנדיב' שחיבר הנער אריה שליט באותה שנה, ובהם עסקנו ברשימות קודמות, נוגן והושר בערבי הזמר שהתקיימ...
אל הספר