90 ׀ ליאור ערוסי תחולל בעולם . נקודת הפתיחה של הסיפור היא קורבנות . כולנו התחלנו כקורבנות . למעשה, כשאנו בוחנים בדיעבד את השפעת הקורונה, אנו מבינים שמשהו בסיסי באמונה האנושית נפגם . לפני כן רובנו האמנו שאנו בידיים טובות של רופאים ומומחים . הבטחת הרשויות היתה שהם ידאגו למשימות או למצבים שבהם אין לנו מומחיות או משאבים . לדוגמה, רופאים יעזרו לנו בענייני בריאות, המשטרה תחיל חוק וסדר ואמנים יהפכו את העולם למקום יפה יותר . באופן בלתי מודע סמכנו על המוסדות הרפואיים, המשפטיים, האקדמיים, הדתיים ובכלל על מוסדות שינחו אותנו לארץ הלא נודע והלא צפוי . ואז הגיעה הקורונה, וכל האחראים הגיבו פחות או יותר באותו האופן : "אני לא יודע" . אף אחד מהמוסדות והסמכויות המסורתיים לא באמת היה מוכן וידע מה לעשות . הם היו חסרי אונים, וכתוצאה מכך גם האנושות ככלל וכל אינדיווידואל בפרט היו גם הם חסרי אונים . איבדנו משהו בסיסי, איבדנו אמון במומחים שהיו אמורים לעזור לנו . מה שגרם למצב הקורבני לא היה רק אלו שחלו או ההגבלות הפיזיות, אלא בעיקר התחושה כי אותם מומחים הותירו אותנו חשופים לגמרי . אף שראינו כי באותה תקופה היתה ...
אל הספר