36 | היזם האנושי לי את הדובה הגדולה ואת הדובה הקטנה, את קסיופאה, את שביל החלב ; יותר מכול שמחתי שהכיר לי את חץ הצפון, ואהבתי שחסר בו כוכב אחד לאיזון של שלושה כוכבים לכל צלע של ראש החץ . איפשהו בגיל העשרה אימצתי לעצמי טקס פרטי : כל ערב כשהייתי חוזרת הביתה — אני זוכרת את שביל הגרנוליט שהוביל לבית — הייתי נושאת את ראשי לשמיים ומחפשת את חץ הצפון . לעתים כיסו אותו עננים, לעתים השעה הייתה מאוחרת מאוד והמיקום שלו זז כך שלקח לי כמה שניות לאתרו, אבל בדרך כלל מצאתי אותו ושמחתי בכך . עד היום אני מחפשת את חץ הצפון, בשמי הלילה ובכלל . ואני שולחת לאבא נשיקה, יודעת שהוא שם למעלה מראה לי את הדרך, משגיח שלא אלך לאיבוד ושאזכור שתמיד אני בדרך לעבר משהו גדול ממני . חץ הצפון שלי בחיים הוא המצפן שלי, החזון . חזון הוא שאיפה, אידיאל, משׂאת נפש, מעוף, ראייה מקיפה שמעבר להווה המיידי . בארגון, החזון הוא התפיסה של הנהלת ארגון בכל הנוגע לייעוד של הארגון בעולם ולעתידו, והוא מבוסס על הערכים המרכזיים של הארגון . חזון יעיל יוצר תשוקה לממש אותו ; זהו ה"למה" הערכי שממלא אותנו בסיפוק מעבודתנו, בהנאה וביצירתיות, בשמחת העש...
אל הספר