האמריקאית בלב ברלין הנאצית | 297 2 בוקר אחד לואיז מחליטה להשתתף בארוחת צהריים עם הרצאה במועדון הנשים האמריקאיות . היא לוקחת איתה את דון הצעיר . תשכיל מזה, היא אומרת לו . הם נוסעים ברכב השגרירות . לואיז מציצה במראה הפנימית . מכונית פולקסווגן שמצטופפים בה טירוני גסטפו, חלקם נראים צעירים מאוד, כבני שש-עשרה, עוקבת אחריהם . לואיז לוחצת על דוושת הגז . הפולקסווגן נשארת צמודה אליהם מאחור . ללואיז יש מכל דלק מלא והיא משערת שלנערים הטירונים אין . היא מתמזגת עם התנועה העולה לאוטובאן, והגסטפו נשאר בעקבותיה . דון מתפתל על המושב לידה ומגניב מבטים מודאגים בפולקסווגן מבעד למראה הפנימית . לואיז ממשיכה לנסוע . שפתיה קפוצות, עיניה נעוצות בכביש לפניה כאילו מתרה בו שלא יעז להביס אותה . השפתון שלה אדום כדם . אפה מפודר . שערה אסוף לפקעת . כעבור זמן מה היא יורדת מהאוטובאן ונוסעת בדרכים הכפריות עד שלבסוף הדלק של טירוני הגסטפו אוזל . הה ! היא מכריזה ומבצעת סיבוב פרסה חד . דון ההמום רואה את אמו רוכנת החוצה מבעד לחלון, מנופפת לנאצים עולי הימים וחולפת בחריקת צמיגים על פני הפולקסווגן התקועה שלהם . "להתראות, בנים ! ...
אל הספר