176 | רבקה דונר ארוחת צהריים . אנתוני אַדוורס הוא ספר עבה, אלף מאתיים עשרים וארבעה עמודים — יותר אם סופרים גם את תוכן העניינים, שמחלק את הספר לתשעה חלקים . החלק הראשון הוא זה "שבו הזרע נושר ביער המכושף . " השני הוא זה "שבו נחשפים שורשי העץ . " השלישי הוא זה "שבו שורשי העץ נתלשים . " וכן הלאה וכן הלאה עד החלק התשיעי "שבו העץ נכרת . " הספר שמילדרד רוצה שיקרא מספר על אנשים עניים מאוקלהומה . השם, "ענבי זעם", מזכיר לו פירות, לא אנשים . הוא סיים את קריאת הפסקה . הוא אומר שהוא עייף ומביט בכפות רגליו . מניע את הרגליים . מילדרד לוגמת לגימת תה . טוב, היא אומרת לבסוף . אז זה יכול להיות שיעור קצר . היא קמה מהספה ומורה לו להחזיר את הספר לתרמיל . לפני שהוא רוכס את הרוכסן, היא מכניסה פנימה פתק . כשהוא יבוא הביתה הוא ייתן אותו לאמו . מאוחר יותר, כשאביו יחזור מהשגרירות, לואיז תמסור לו את הפתק . אל תשכח את המעיל שלך . דון נזכר שהיא הניחה את מעילו ליד האח . מילדרד עוזרת לו ללבוש אותו . המעיל חמים עכשיו . 2 אחרי השיעור, דון הולך לחפש את מולֶה בהַאוּפּט-שטרסה . מולֶה הוא קיצור של המילה מוֹלֶקוּלה, Molekül ...
אל הספר