מכתב למאשימיי

מ ע ל ה ה ת כ ת ש ו ת 63 הגרמניות — יכולתי זה שלושה חודשים לבחון בקפידה את מצפונה של האומה הגרמנית ; והבנתי לא מעט מדברים שחומקים מרוב הצרפתים . הדבר הראשון, המדהים והבלתי צפוי ביותר, הוא שבגרמניה עצמה, באופן כללי, אין שנאה אמיתית כלפי צרפת ( כל השנאה מופנית נגד אנגליה ) . הנקודה המרגשת בסיטואציה זו היא שמעולם לא זכתה הרוח הצרפתית למשיכה ועניין כה רבים בגרמניה כמו בשנתיים – שלוש האחרונות . הדורות הצעירים הגרמנים, אותן שכבות אוכלוסייה שנשלחו כעת לטבח ביִיפְר ובדיקְסְמוּד, 61 החלו לגלות את צרפת האמיתית, צרפת של העבודה, צרפת של האמונה . בין שורותיהם של האנשים האלה נכללו הנפשות הטהורות ביותר, האידיאליסטיות ביותר, מי שנאחזו בחלום האחווה האוניברסלית . האם עבור רבים מהם המלחמה הייתה מעין קריעה, "אֵימה, כישלון, ויתור על כל אידיאל, התכחשות לרוח", כמו שאחד מהם כתב לפני מותו ? האם מותו של פֵּגִי 62 גרם לצעירים גרמנים רבים תחושת אבל ? ייתכן שיקשה להאמין 61 Ypres, Dixmude — שתי עיירות בצפון-מזרח בלגיה, זירות לקרבות קשים בתחילת המלחמה . 62 שארל פֵּגי . משורר, מסאי ועורך צרפתי נחשב . תמך בדרייפוס . פ...  אל הספר