ר ו מ ן ר ו ל ן 44 אני יודע גם כמה אנשי מדע, עיקשים ונועזים, עמֵלים לילות כימים במדע הגרמני למען כיבוש האמת . אך כאשר רואים מצד אחד אנשים טובים אלה — מאמינים מדי, צייתנים, עיניהם עצומות — שאינם יודעים ואינם רוצים לדעת דבר מלבד מה שמדינתם חפצה שידעו ; ומצד שני את אנשי הרוח הצלולים ביותר של גרמניה — היסטוריונים ומלומדים, הבקיאים בביקורת טקסטים — הנשענים בביטחונם על מסמכים שמקורם כולו בצד אחד בלבד — ומסתפקים כהוכחה מוחלטת בטענותיהם של הקיסר ושל הקנצלר, כמו תלמידים חרוצים שראייתם היחידה היא "המורה אמר", Magister dixit . איזו תקווה נותרה לשכנעם כי יש אמת גם מחוץ ל"מורה", וכי מלבד "הספר הלבן" שבידיהם יש בידינו ספרים רבים אחרים, בצבעים רבים, שאת עדותם חייב שופט הוגן לשמוע ? אבל האם הם מכירים אותם בכלל ? והאם "המורה" מתיר בכלל להפיץ בכיתתו את ספרי היריבים ? אין זה רק במחלוקת על העובדות שהעימות קיים, אלא בתבונה עצמה . בין הרוח הגרמנית של ימינו לבין רוח שאר אירופה אין עוד כל נקודת מגע . מדברים אליהם על אנושות והם משיבים : "אדם עליון" ; מדברים איתם על עם והם משיבים "עליון-עליון" ומובן מאליו שה"עם...
אל הספר