"שְֹטניוֹת או שְמֵימיות?"

[ ענת רנן ] [ 96 ] ולפרסום בעקבות כתיבת מאמרים שבהם שיבח את יצירותיהם של בלזק, סטנדאל, פלובר ובודלר . המבקרים נחלקו בדעותיהם בנוגע לאיכות יצירתו הספרותית . נראה כי אישיותו רבת הניגודים, השנויה במחלוקת, והביקורת שספג על כתיבתו האקספרסיבית על אודות מעשי פשע ופריצות האפילו על חשיבותו האומנותית . במבוא לספר "השטניות" כתב רֵמי דה גוּרמוֹן, סופר ומבקר ספרות צרפתי : "ברביי ד'אורווילי היה אחת הדמויות המקוריות ביותר בספרות הצרפתית במאה ה- 19 . סביר להניח שהוא ימשיך לעורר סקרנות לאורך זמן ויישאר עוד זמן רב אחד מן הקלאסיקנים הייחודיים והמחתרתיים שהם-הם החיים האמיתיים של הספרות הצרפתית . ברביי ד'אורווילי אינו אחד מאותם אנשים המעוררים הערצה בנאלית . הוא מורכב וגחמן . יש מי שרואים בו סופר נוצרי אדוק ורומנטי, ויש מי שמגנים את חוסר מוסריותו ואת תעוזתו השטנית [ . . . ] אפשר לראות היטב שבתחילת דרכו הוא היה אתאיסט ואָ-מורליסט, אך גם כשמשבר דחף אותו לעבר הדת, הוא המשיך לכפור במוסר כפי שהיה . לעולם לא נדע," מציין דה גורמון, "ואולי אף הוא עצמו לא ידע כיצד הקתוליות הבודלריאנית שלו חיה בכפיפה אחת עם אמונה עמו...  אל הספר