"דבר אינו דומה לאהבה שמימית יותר מאהבה ללא תקווה"

[ ענת רנן ] [ 92 ] במאמרו "המיתוס האינדיווידואלי של הנוירוטי", 102 לאקאן מביא דוגמה הלקוחה מהביוגרפיה של גתה "חיי : פיוט ומציאות", 103 שבה מתוארת סצנה בה גתה בן ה- 22 מעורב ביחסים רומנטיים עם שתי אחיות . אחת מהן תופסת אותו מנשק את האחרת ומקללת אותה "חרדי מקללתי ! אסון על אסון לעולם ינחת על זו אשר תנשק שפתים אלה לראשונה ! אל תעזי לשוב ולהיטפל אליו יודעת אני השמים שומעים הפעם לקולי ואתה, אדוני, הסתלק לך, חיש ככל אשר תוכל ! " גתה מסתלק מהמקום "מתוך החלטה ברורה שלא לדרוך עוד לעולם על מפתנו של בית זה . " זמן מסוים לאחר מכן הוא גם מדיר רגליו מכל קשר עם אישה . תדיאוש, מרגע שנראה לו כי כבש את ליבה של קלמנטין, נסוג . בנקודה שבה להרגשתו קלמנטין מגלה בו עניין רומנטי הוא בודה סיפור על מאהבת מסתורית כדי למנוע ממנה לעזוב למענו את בעלה . ללא השייכות לגבר אחר תצנח קלמנטין ממעמדה ותאבד את ערכה כאובייקט של אהבה עבורו . וכך מתאר בלזק את הרגע הזה : "אוהבה של קלמנטין היה כמו בתחתית התהומות שמתאר אליגיירי . האומלל לא חזה את האפשרות להיעשות בעלה של קלמנטין והסתגר בבור מלא בוץ . 102 Jacques Lacan, The Neuroti...  אל הספר