ז'וֹרֵס, כפי שהכרתיו

ה א ח ד ו ת ה ר ו ח נ י ת ש ל ה ע ו ל ם 59 הייתה יכולה לנצח בלי שפיכות דמים, דבר שממנו סלד . כתלמיד נאמן של הֶגֶל הוא האמין בהיגיון, בהתקדמות סבירה, פרי של התמדה ועבודה . עבורו הדם היה קדוש, ושלום העמים היה עיקרון מרכזי . כפועל החזק והבלתי נלאה שהיה, הוא הטיל על עצמו את המשימה הכבדה ביותר : להישאר שפוי במדינה ששלטה בה התשוקה . וכשהשלום היה בסכנה הוא קם כהרגלו, כזקיף שמצלצל בפעמון האזעקה מול הסכנה . הצעקה שנועדה להעיר את עמה של צרפת כבר הייתה בגרונו כאשר השליכו אותו על הקרקע אנשים שהגיחו מן הצללים בהכירם את כוחו הבלתי מתפשר, והוא את תוכניותיהם ואת ההיסטוריה שלהם . כל עוד הוא ניצב על המשמר, הגבול היה בטוח . הם ידעו זאת . רק כאשר כבר היה גווייה פרצה המלחמה, ושבעה צבאות גרמניים חדרו לשטחה של צרפת . אוגוסט 1916 , Neue Freie Presse , וינה [ תורגם מצרפתית ] ה א ח ד ו ת ה ר ו ח נ י ת ש ל ה ע ו ל ם 49 המחניקים והמעיקים שפלטו האנשים הללו . לפתע ידידי דחף אותי במרפק : "הנה ! הנה ז'ורס ! " הרמתי את עיניי, אך כבר היה מאוחר מדי לתפוס את צלליתו של מי שחלף לפנינו . ראיתי ממנו רק גב רחב כמו של סבל, כתפ...  אל הספר