72 | ד"ר קרולין אלישבע רבוה אימצו את המחשבה היהודית, את המנהגים, את הרגלי אכילה ועוד . היהודים מצידם העתיקו גם הם מהסינים, פרט למה שקשור לאכילת חזיר או לאכילת גיד הנשה, שאותם המשיכו לא לאכול . באופן טבעי, כאשר עוברים לגור במקום אחר, מעתיקים את המקומיים ומאמצים הרגלים מקומיים . כך קרה גם למחשבה הסינית ובמיוחד אצל קונפו דזה ולאו דזה ואחרים, אשר אימצו פרקי מחשבה יהודית וכתבו אותם לפי נוסח סין כפי שנראה בהמשך . נוכל לשאול את עצמנו כיצד, בזמנים קדומים כמו במאה השישית לפנה"ס, אלה שהעלו על הכתב את הכרוניקה הסינית יכלו לדעת את ההיסטוריה הזו ( של ספר בראשית ) , אלא אם למדו את כל מה שהתרחש באזור כנען בתחילת תולדות האנושות דרך המגעים שנוצרו בין המקומיים ( הסינים ) לאנשים שבחרו לחיות בסין לאחר שחיו חלק מחייהם בבבל, בפרס, בהודו ובסין עצמה לאחר שגלו מכנען בגלות שלמנאסר . הדמיון הקיים בין המורשת התרבותית שהיהודים הביאו איתם לסין, ובין המורשת הספרותית או הפילוסופית היסודית לאימפריה הזאת בת אלפי השנים, מדהים כל מי שרואה זאת . להלן כמה דוגמאות אשר עשויות לעורר מחשבה : תיאור די מרשים של גן העדן שנמצא ביו...
אל הספר