יהודי סין – היסטוריה של קהילה ועתידה | 65 האב גוזַנִִי הופתע מדבר אחד – כשביקש לבקר בבית הכנסת, פתחו בפניו את הכול ; הוא נכנס לכל חלקי המקדש ואף למקום שבו "רק הרב מורשה לעמוד בו בצניעות רבה, ברגעים נדירים" – פרט פולחני שמרמז ל"קודש הקודשים" . היהודים הרבו בהסברים על החריטות הקיימות על קירות המבנה, הכתובות בסינית ובעברית . הם כמעט ביקשו ממנו להעתיק אותן, כדי להראותן לעולם החיצון, ומסרו לו עוד מידע על ספריהם, על תולדותיהם ועל דתם . הגילויים האלה העירו את המודעות האירופאית . כל מי ששמע את הדיווחים על קהילת קאיפנג רצה לקבל עוד יותר מידע . באותה תקופה, האבות גוזַנִִי, דומֶֶנג' וגובִִִּיל לקחו על עצמם לבצע עבודה גדולה על התנ"ך . הם הצליחו לקשר בין כמה נקודות ספציפיות של הטקסט ובין יהודי סין והכניסו הערות רבות : דומננג' צייר מפה של הלִִי פאַי סֵֵה ( בית הכנסת ) ומסר אותה ; האב גוביל רשם במכתב שנשלח למוסד שלו ב- 4 בספטמבר 1725 : "בזמן ששושלת צֵ'אוּ שלטה בסין, היהודים מפרס ומחו רַאסָָן באו לאימפריה הזאת, והיו להם קברים ומקומות מיועדים לכבד את מתיהם . בתקופת נסיכי שושלת האן שבעים משפחות מחוראסן ...
אל הספר