180 הבמה הצרפתית לכל מה שמסתנן בין סדקי הפסוקים המלוטשים ביותר . כנגד שכאלה שום הכנה מראש אינה מגינה . מעל הבמה הלוהטת נשמטת מאליה כל הסוואה, במוקדם או במאוחר . פליטות פה מאפשרות להעריך את הדיבור, אך לא יותר מדי . כי גם אם לכל נואם יש העת שבה יורדים לעומק דבריו, הרי לעת הזו ממתינים לפעמים זמן רב . בית הנבחרים טועה פעמים רבות . יש וטועים לזהות העמדת פנים כהחלטיות, מטבעות לשון שחוקות כתפיסה מהירה וחוצפה כיישוב הדעת . מן הנאום אין אתה יכול ללמוד בוודאות על הנואם, אבל ודאית המסקנה לגבי קהל השומעים . בית הנבחרים, הוויה המונית מלאת חידה זו, הוא גם יותר וגם פחות מצירופם של כל היחידים שבו . הוא מפלצת אחוזת תרדמה או גועשת, מלאה יצרים טמירים ודלה בביטויים . גם אם הקצרנים עושים אבחנות דקות, הרי הם רק יכולים לציין : הסכמה, התנגדות בדרגות שונות, מחיאות כפיים, לעג, אי שקט, רעש, צחוק, סער — ותנועה מגוונת . כן, "תנועה מגוונת" ! הקצרן שרשם את המילים האלה בפעם הראשונה בחיפזון, הרגיש כי בהוויה קיבוצית זו יש עוד מעבר להסכמה, להתנגדות וכדומה . כמובן, אפשר להבין מהתייחסויות גסות כאלה אם הנואם או הממשלה נושא...
אל הספר