138 בהבה נדבר על פוליטיקההב כל שיש בליבו תשוקות — צעיר הוא . זוהי תופעה שאנו מוצאים למן הקבצן הזקן, הרעב ללחם, ועד לראש הממשלה, שסיים את שירותו . יש כאן דבר והיפוכו, אחד מההפכים שבלעדיהם לא נבין לעולם את החיים . מדוע אין בעל המום הזקן והמסכן קופץ מעל גשר קונקורד אל זרועות המוות השט לעומתו בזוהר גלים מאיר ומזמין ? הוא ממשיך בחייו לא משום תקוותו, אלא משום תשוקתו . המחסור הוא עידוד חזק לחיים . ואם אני מתבונן בתופעה זו מצורותיה הפשוטות ביותר עד האישים המורכבים וגורלם, הרי אני מוצא בכולם את הקו היסודי הזה . לבני אדם אוהבי שלטון, איבוד השלטון הוא מקור תענוגות לוהטים ביותר, מעיין בלתי פוסק כמו הנעורים בעצמם . איזה עונג הוא זה כשאדם מרגיש את עצמו מעל לגורלו ! כמה גדל האדם בפנימיותו, כשהוא רואה את עצמו מקופח בערכו, מקופח לאחר הצלחות קודמות ! ובכמה מחזות היתוליים של הטבע האנושי יכול הוא לשעשע את עצמו : בחנפנים שהולכים ומתרחקים ; בידידים שהולכים ומתנכרים ; ברוב הגדול כפוי הטובה וקצר הראות . לא נעלם ממני כי התענוגות האלה מהולים גם במרירות ; אך איה העונג אשר יחסר בו המזג הזה ? ואם דמות חשובה כזו שה...
אל הספר