מחשבות על הדמוקרטיה בצרפת 81 בית הנבחרים אל הישיבה, ממחישים לו את יוקרת משרתו, וכל מסתכל מן הצד נרגש עימו גם הוא . באולם הכניסה עומדות שתי שורות חיילים ורוביהם המכודנים מכוונים בידיהם ; מאחוריהם מצטופפים הסקרנים, שהמראה הזה מושך אותם הנה יום-יום : עיתונאים, קהל היציעים . ליד הדלת המוליכה אל חדריו הפרטיים של יושב הראש, עומדים שני קצינים וחרבותיהם שלופות . דרך הדלת הפתוחה הזאת משקיפים אל אולם חגיגות ריק וארוך, שבקצהו השני ניצבים שומרי סף לפני שער סגור . עתה ייפתח השער הזה כמו בקפיצה . אחד השוערים נראה נרגש מיראת הכבוד וקורא : "כבוד היושב ראש ! " כל הנוכחים מסירים את כובעיהם, נשמעות פקודות נמרצות, וחבורה קטנה עוברת בסך ומתקרבת דרך האולם הארוך והריק : האדון יושב הראש, הלבוש פראק שחור ועניבה לבנה, מוקף בפמלייתו . אלו הם שומרי הסף שלצווארם שרשרת ולימינם חרב . ועימם אנשי האוצר, מזכירים ופקידים אחרים . אלה שרגילים לבוא אל היכל בורבון מכירים גם את האיש ההוא, חסר הרושם, בעל הזקן הקצר, האפור-בלונדיני, אשר שושנת קציני לגיון הכבוד תחובה לו בלולאת דש הבגד, ואשר לא ייעדר לעולם מחבורה זו . שכן יש שיתח...
אל הספר