72 משאל עם תמיד הוא מלקק אותם . והוא מלקק מתוך הכרה ; הוא מלקק למען הפנייה הישירה אל העם, למען משאל העם ומינויו בדרך זו של ראש המדינה . כמו כן הוא משתתף באספות ומשליך אנשים החוצה . דומני שהוא מעדיף להשליך החוצה מאשר ללקק . לפעמים הוא מספר לי על תקריות כאלו במערכת הבחירות, בקולו שנצטרד מרוב הצעקות באספות של השבועות האחרונים : "כשהוא התחיל לצעוק, ניגשתי אליו כסדרן ותפסתי אותו בחזהו — הנה כך ( והוא מדגים לי את נחת זרועו ( עד שחמישה כפתורים קפצו מייד מחזייתו וכותנתו נתפקעה . פוויט, סובבתי אותו — והעפתי אותו החוצה ! אחת, שתיים, פוויט ! אתה מבין, אדוני, אני סדרן ! " כסדרן אני חייב לו תודה גם על ההנאה שבאספת בחירות . שם, במקום שהרובע פוסק להיות אצילי ומוצף לפתע חיים זעיר-בורגניים, שוכן בית המרזח בכיכר גדולה, בית מרזח מדרגה שלישית . על יד הדלת צפיפות רבה . לא כל אחד רשאי להיכנס . רבים נדחפים בחזרה החוצה ומתרחקים אגב חירוף וגידוף . בכניסה עומד ידידי השוער ומראהו מלא חשיבות מתמיד . בדש המעיל הוא עונד את סמל שלושת הצבעים כ"סדרן" . בכל זאת, איזה מין גורל מופלא — תמיד חייב הוא לשמור על הדלת, אפילו ...
אל הספר