62 היד אוסטריים, ספרדיים, צרפתיים . כולם השאירו אחריהם עקבותיהם במנהגים, בניבים המדוברים, בדעותיהם של הבריות ובאופיים . אין ספק שיהא זה מין עונג מאלף להתחקות במקום זה, שהוא צרפתי מאז ימים רבים, אחר קווים הולנדיים, אוסטריים, ספרדיים . כאן, כמו בשאר חלקי פלנדריה, התקיימו ומתקיימים ה"ראשים הקשים" הנודעים . אותם הגברים, אשר במשך כל התקופות המשתנות, מתגוננים בעיקשות מופלאה נגד אי-הצדק המשתנה תמיד . האם הם צאצאיהם של אנשי המלחמה הזרים או של האזרחים זקופי הקומה, שלא נכנעו לשום כוח ? . . . כיום ליל היא מבצר הסוציאליזם . מאחורי הכיכר הגדולה ערבוביה של סמטאות עקלקלות הנראות מוכרות כל-כך . בתי מרזח לאין-מספר, המכונים בשמות עתיקים, שאומרים נוחות אבהית נושנה, גם אם אולי לא אמיתית . זה שאני עובר על ידו נקרא בשם "שבת ידידים" . אני מציץ פנימה מבעד לדלת הפתוחה במעט . האולם הדל ריק . כלום נפל ריב בין הידידים, או אולי אין בעל בית המרזח הישר חפץ לתת עוד בהקפה ? השעה שעת ערב . בחשכה הגוברת אני מחפש דרכי, מגשש דרך הסמטאות ויוצא אל רובע פועלי בתי החרושת . אני מגיע אל מתחת לאילנותיה של שדרה אחת ואחר כך לפרבר ...
אל הספר