מחשבות על הדמוקרטיה בצרפת 13 ואילו שר הפנים נראה כבר עתה, ברגעים מסוימים, היסטורי פחות . ברגעים אלה מתרחקות הזרועות מחזהו רחב-ההיקף ושתי ידיו נשענות על ספסל הממשלה, שעליו תופס קונסטאן מקום רב כל-כך . מעמדת המשקיף שלנו ביציע העיתונאים הגבוה, ממנו מתגלה הכול בצמצום מפליא, נראה גופו כאילו זקוק הוא לתמיכה . הוא לבוש תמיד מעיל טרקלין מבהיק וחגיגי, ממעילי הטרקלין שבהם גדולה אומנותו של בונא . משרואים את קונסטאן בהידור הבלתי-מודרני הזה שלו, חושבים בלי משים : אהה, זה היה בוודאי חלום נעוריו — ללבוש תמיד מעיל יפה להפליא . חלומו התגשם ! הדרך שעבר בה הייתה הדרך הרגילה של הפוליטיקאי המקצועי . תחילה קצת באין-מטרה, בין כל מיני שיחים וסבכים . עורך דין בראשיתו הלך לספרד ועסק שם במסחר ובתעשייה — אם אומנם מדויקות הידיעות שבידי פליקס ריבֵר, הביוגרף של בית הנבחרים . אחר כך נעשה קונסטאן פרופסור לתורת המשפט — בדוא, בדיז'ון ולבסוף בטולוז . עם בחירתו לעירייה יצא למרחב . עתה נפתחה לפניו דרך המלך של הפוליטיקה . כאשר היה בן ארבעים ושלוש — בשנת 1876 — נכנס בפעם הראשונה לבית הנבחרים, ובתחילת שנות השמונים נתמנה בפעם ...
אל הספר