מיתוס הדמוקרטיה החלולה

146 מיתוס הדמוקרטיה החלולה התזה של המסה בהירה, חדשנית ואלגנטית . לפי שפלי, דמוקרטיות חוקתיות-ליברליות נלקחות בשבי ומתחסלות על ידי עריצים מודרניים שפיתחו טקטיקות חדישות . בימינו, האיום על הדמוקרטיה אינו מגיע מצידם של קנאים אידיאולוגיים חסרי מעצורים . הצורר המרקסיסטי, הפשיסטי והנאצי חלפו מן העולם . לא עוד טנקים ברחובות וכנופיות מפלגה אלימות ; לא עוד גולאגים ורמיסת זכויות אדם בקנה מידה המוני ; לא עוד רציחות פוליטיות ולא עוד משפטי ראווה שסופם הידוע מראש הוא כדור בעורף . אלו הן מפלצות העבר, ואין הן רלוונטיות למאה ה- 21 . אויביה החדשים של הדמוקרטיה הליברלית אינם נוקטים אלימות, אלא פועלים במסגרת הפרוצדורלית של החוק, המאפשרת להם להיבחר באופן דמוקרטי . "הרודנים החדשים", מדגישה שפלי, "תומכים בהתלהבות בבחירות ומשתמשים בניצחונות האלקטורליים שלהם כדי לתת לגיטימציה למהפכות המשפטיות שהם רוצים לחולל" ( עמ' 28 ( . הם "נשענים על הלגיטימציה שהעניק להם ציבור הבוחרים, בזמן שהם משתמשים בכלים השונים של החוק כדי לרכז את הכוח בידיים מועטות" ( עמ' 52 ( . ויקטור אורבן, רג'פ ארדואן, ולדימיר פוטין — ובעיני חסידיה ...  אל הספר