עליונות הכנסת כעקרון יסוד בשיטת המשטר הישראלית

שמרנות, קפיטליזם ודמוקרטיה 137 הפילוסופיה של המשפט ותורת המדינה הם הראויים לציון מיוחד, שכן הם מגיעים מכיוון מערכת המשפט עצמה והסביבה האינטלקטואלית התומכת בה . נימוקים אלה חשובים, שכן דומים להם עולים גם בהקשר הישראלי, כפי שנראה בהמשך . לפי נימוק תאורטי אחד, הפרלמנט האנגלי איננו יכול להעניק לעצמו את מעמדו האבסולוטי, שכן חוק פרלמנטרי הקובע שהפרלמנט נהנה מעליונות פשוט מניח את המבוקש . אי לכך, מעמד של עליונות פרלמנטרית צריך להיות מעוגן מחוץ לפרלמנט — ובהקשר הבריטי, עליו להיות מעוגן ב"משפט המקובל" שעל פיתוחו עמלים בתי המשפט בממלכה . עקרון עליונות הפרלמנט, לפי נימוק זה, הוא יצירה של המשפט המקובל הבריטי שקדם לו, שמגדיר אותו ושמבקר אותו . בית המשפט הוא המעניק לפרלמנט את בכורתו, ומתוך כך הוא יכול לכפור בה, לצמצמה ולהגבילה בנסיבות 6 המצריכות זאת . להתנגדות תאורטית זו יש צד נוסף : הטענה היא שאין זה הגיוני להניח שהפרלמנט האנגלי נהנה מעליונות מוחלטת במקרים שבהם החלטותיו אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה הפוליטית הבריטית, עקרונות יסוד שעל פירושם אמון בית המשפט . בהתאם לכך, אין לפרלמנט סמ...  אל הספר