פרק שלישי: מתגובות בעלי החיים למעני האדם

מסה על האדם 43 יכול הוא לכוון ליבו לרגע של עֵרות, להתעכב באופן ספונטני בדימוי אחד, להתבונן בו בבהירות וביתר שלווה ולהפשיט תכונות, המלמדות אותו שזה ולא אחר הוא האובייקט . הרפלקסיה נגלית בו אפוא לא רק בשעה שהוא תופס את כל האיכויות בבהירות ובצורה מוחשית, אלא בשעה שיכול הוא להכיר אחת או כמה מהן כאיכויות מייחדות . . . ועתה כיצד יצאה הכרה זו אל הפועל ? היא יצאה לפועל על ידי תכונה שאותה נאלץ להפשיט ובתורת יסוד מיסודות התודעה התייצבה לפניו בבהירות . הבה נכריז עתה : מצאנו ! אופי 29 ראשוני זה של התודעה היה לשון הנפש . עימו נולדה לשון האדם . קטע זה דומה יותר לציור פיוטי מאשר לניתוח הגיוני של הדיבור האנושי . תורתו של הרדר על מקור הלשון נשארה ספקולטיבית בתכלית . היא לא יצאה מתורת הכרה כללית ואף לא מהסתכלות בעובדות ניסיוניות . היא הייתה מבוססת על אידיאל האנושיות שלו ועל הבנה אינטואיטיבית עמוקה באופי התפתחותה של התרבות האנושית . אף על פי כן מכילה היא יסודות הגיוניים ופסיכולוגיים שערכם רב ביותר . כל תהליכי ההכללה וההפשטה אצל 30 חסרים ללא ספק את התו המיוחד,בעלי חיים, שנחקרו ותוארו בדייקנות, שצוין על יד...  אל הספר