ח ול יחזקאל קויפמן ויחירתו גולה ונכר על הספר גולה ונכר כתב המשורר חיים נחמן ביאליק באיגרת לנגיד האוניברסיטה העברית, יהודה ליב מאגנס, בשנת 1927 : הנני נמצא הפעם תחת הרושם החזק של הספר "גולה ונכר" . . . גמרתי לקראו קריאה שנייה . לדעתי זה הוא ס' גדול, שלא היה כמוהו בישראל זמן רב . . . . הספר גם מנסה לראות עתידות ולהתוות מסלולים . והכל מתוך תפיסה עמוקה ורחבה, שאין ספרותנו בזמן הזה רגילה בה . הנני מסב את תשומת לבך לספר הנפלא הזה . . . שמור בזכרונך את שם בעל הספר : יחזקאל קויפמן . לבי אומר לי, כי נמצא גואל למחשבה העברית . 1 גולה ונכר הוא ניסיון מקיף לפענוח גורלו ההיסטורי של עם ישראל . וזו, על רגל אחת, הצעתו של יחזקאל קויפמן : נדודים של המוני בני אדם, שבטים ועמים ממקום למקום, הם תופעה רווחת בהיסטוריה האנושית . לאורך אלפי שנים עזבו קבוצות אנושיות את ארצן ועברו לארץ אחרת מרצון או מכפייה . לעיתים הצליחו הקבוצה, השבט או העם לקנות לעצמם מולדת חדשה תוך שהם משליטים את תרבותם ושפתם על תושבי המקום שאליו הגיעו . כזה היה גורלם של הפיניקים הקדמונים שהגיעו לחופי צפון אפריקה וכזה היה גורלן של הקבוצות דוברו...
אל הספר