זכיתי ללמוד תורה מפיהם של כל החכמים הנזכרים ויותר מכך מתוך כתביהם, כמו גם מרבים אחרים משני צידי הפולמוס, ואיני רואה עצמי מחויב לבחור בין שתי הגישות . על פי טבעי ודרך הלימוד והחשיבה שקיבלתי מהוריי, מוריי ורבותיי, אני נוטה לומר : "אלו ואלו דברי אלהים חיים" . יש תרומה משמעותית מאוד להבנת התנ"ך בהכרת הריאליה, אך עיקרו של הספר הוא בלקח הרעיוני, האמוני והמוסרי . וזה מופק בעיקר באמצעות כלי פרשנות ספרותיים . לחובבי הריאליה, הכתיבה הספרותית של המקרא מהווה מכשול מסוים, מכיוון שהשפה הפיוטית אינה מדייקת בעובדות ומחייבת את מבקשי הריאליה לנסות לחשוף את המציאות מבין קפליה המצועפים של הכתיבה הפיוטית והאגדית . לאנשי הספרות, הפרטים הריאליים מהווים לעיתים טורח מיותר, ולעיתים אין הם רואים בהם כלל עובדות ממשיות אלא אמצעיים ספרותיים להמחשתו של רעיון שאינו קשור דווקא לעובדות הריאליות שבתוכן הוא מתואר . למעשה, יש לקיים את דברי קהלת : "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם" ( קהלת ז', יח ) . שכן "שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים" ( קהלת י"א ו ) . הטוב מ...
אל הספר