היכרות עם המנגנון הניהולי של האימפריה הפרסית, מהווה מפתח מרכזי להבנת סמכויותיהם של בעלי התפקידים, כפי שהם מתוארים במקרא, ומסייעת לנו להעמיק את ההבנה שלנו את האירועים בירושלים בראשית ימי בית המקדש השני . שתי נקודות מוצא לדיון שלפנינו . האחת, היעדרו של מלך מההנהגה המקומית בירושלים, כי תפקידו הוחלף בפיקוח ישיר של מלכי פרס על הנעשה ביהודה . השנייה, העובדה שבעלי התפקידים המוזכרים בעזרא ונחמיה מחזיקים בתפקידים שונים מאלו המוכרים לנו מתקופת בית המקדש הראשון . קשה להעריך באיזה מידה תיאור המנהיגות בירושלים כמותאמת לדרישות האימפריה הפרסית, עומד בניגוד לכמיהת התושבים לשיבה אל מתכונת פעולת בית המקדש בימי המקדש הראשון . מאפייני השלטון הפרסי בית המקדש השני בירושלים, תחת השלטון הפרסי במהלך המאות השישית עד הרביעית לפנה"ס ( 538 - 333 לפנה"ס ) , היה, מנקודת המבט של השלטון הפרסי, חלק ממארג של מקדשים פריפריאליים . במקדשים אלה שירת מנעד רחב של בעלי תפקידים שפיקח על המתרחש במקדש ומחוצה לו, תוך דאגה לרווחת הקהילה שחיה מסביב למקדש . המקדשים של קהילות שונות ברחבי האימפריה שימשו גם כמרכזים כלכליים . הטקסטים המס...
אל הספר