להיבט הטבעי שלהם . ההיבט ההיסטורי קשור ליציאת מצרים, לפני הכניסה לארץ ויש בו איסור מלאכה . לעומת זאת, ה'שבתון' נובע משביתת המלאכה של השדות בארץ ישראל . השבת היא גם 'מקרא קודש' וגם 'שבתון', כי היא גם זכר ליציאת מצרים וגם זכר למעשה בראשית המפורש אצלו כקשור להיבט הטבעי . לדעתו, החתימה משמשת סיכום למקראי קודש כמועדים היסטוריים . לאחר החתימה מופיע חג האסיף המצוין כשבתון והוא שייך להיבט החקלאי והטבעי של המועד, שמתבטא בארבעת המינים . החידוש של הפרשה לדעת הרב יואל הוא בכך שחג הסוכות ההיסטורי מופיע תחילה לפני החתימה וחג האסיף הטבעי מופיע לאחריה . מבנה זה נועד להדגיש שחג הסוכות ההיסטורי לא 'בולע' את חג האסיף הטבעי . מצוות הישיבה בסוכה לאחר החתימה ( פס' מב - מג ) חוזרת לדעתו אל ההיבט ההיסטורי ומהווה 'מבנה סגור' . 1 כשם שהפתיחה הכפולה עם השבת במרכזה מבטאת 'מבנה סגור' . 2 אטען בניתוח הפרשה להלן אצעד בעקבות 'שיטת הבחינות' של מו"ר הרב מרדכי ברויאר . 3 הבחינות שפרשה זו מורכבת משתי בחינות שאכנה אותן 'בחינת המקדש' ו'בחינת הקדושה' . אינן משקפות היבטים רעיוניים שונים בלבד, אלא "נותן התורה מצא בחביון עוזו ...
אל הספר