לצד התוקף ראו בבית המדרש שבגוש עציון ( בצדק מסוים ) מקור השראה לתוכנית הלימודים החדשה שנכתבה . הפולמוס הקשה חשף מחלוקת עזה בנוגע לאופן שבו יש ללמוד תנ"ך בדורנו . כמה מיסודותיו של הפולמוס מצויים כפי הנראה במחלוקת פרשנית קדומה הנוגעת למתח שבין פרשנות הפשט לבין פרשנות הדרש לדורותיה . אולם נדמה, שהמחלוקת בלבושה המודרני חשפה רבדים חדשים בנוגע לדרך לימוד התנ"ך וליחסים שבין בית המדרש ובין העולם שמחוצה לו . בעוד שבית המדרש של ישיבות הקו ביקש להתגדר כביכול בתוך קירותיו העבים של בית המדרש המסורתי, הרי שבית המדרש שבאלון שבות טען שגבולותיו של בית המדרש לאורך הדורות, עוד מימי התנאים והאמוראים וכן אצל פרשני ימי הביניים, היה רחב ופתוח למדי . לאורך כל הדורות היו אסכולות של בתי מדרש שהיו פתוחות לקבלת חידושים פרשניים אף אם בית גידולם מצוי מחוץ לבית המדרש . כל זאת כמובן בתנאי שהפרשנות אינה סותרת עיקרי אמונה והנחות יסוד של בית המדרש : תורה מן השמיים, התגלות וקדושת הספרים . בית המדרש עשוי לקבל תרומה ממשית מן החוכמה שמחוצה לו, בבחינת : "אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש" ( חגיגה ג ע"א ) . תחומי מדע רבים התפתחו ב...
אל הספר