מסכת סוכה 135 מ ש נ ה א בלשון הגאונים : "לענין לולב מאי חרות ומאי דומה לחרות ? מנהגו של לולב בשעת יציאתו מן הדקל דומה לחץ ולאחר מכן כחודש ימים ניפתח מעט וכל זמן שמגדיל ניפרדין עליו זה מזה . כמשנתנו 'נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר', וזה הוא דומה לחרות, כי דקאמרינן 'דומה לחרות כשר' . וכיון שעברו עליו כשלושה חדשים מתפרדין עליו לגמרי ויוצא מכלל לולב ונקרא חרות כמשנתנו 'חריות של דקל' " 71 . מתקופת הגאונים ואילך נקבע בבירור שלולב מהודר הוא לולב סגור לחלוטין, אם כי הגאונים מכירים גם לולב פתוח לגמרי : "ואף על פי כן מנהג ישראל שמבקשין לולב כפות ועומד מאיליו שלא נפרדו עליו . ועוזבין את שנפרדו עליו . . . " 72 . כפי שנראה להלן בדברי רבי יהודה, בתקופת התנאים נחלקו האם לולב פתוח לגמרי כשר . באמנות היהודית הלולב הסגור מצויר כחץ או כחנית, אך לעתים הוא פתוח כמו בפסיפס של בית אלפא . יש שהלולב מצויר ללא שאר המינים וניתן לחשוב שהאמן מתאר את ה"חריות של הדקל" הנזכרות כאחת הדרכים לקיום מצוות ערבה ( להלן פ"ד מ"ו ) . ברם בבית אלפא, למשל, ובציורים אחרים האמן מתאר את ארבעת המינים : הלולב אגוד בהדס ובערבה ולצדו א...
אל הספר