נטע נציב שני שירים

: קורט וונגוט 13 אורות 119 העישון של פעם והמלחמה של פעם כְמוֹ הַמִלְחָּמָּה שֶּׁל פַּעַם,הָּעִשוּן שֶּׁל פַּעַם . . . הָּיוּ כָּל כָּךְ ,וּבְכן . לֹא הָּיוּ לָּנוּ מִלִים לֹא הָּיוּ לָּנוּ אָּז מִלִים לְתָּאר . לָּמָּה הם לֹא צְרִיכִים לְהִתְקַים לֹא כָּל הַזְמַן, לְפָּחוֹת לֹא בְכָּל מָּקוֹם לֹא כוֹאב כָּל כָּךְ , מַמָּשׁ פֹּה, הָּיִינוּ יוֹשְׁבִים פֹּה מהָּעִשוּן וּמהַמִלְחָּמָּהוְנֶּחְנָּקִים ) כֻלָּם עִשְנוּ וְנִלְחֲמוּ סְבִיבנוּ ( וְאִי אֶּפְשָּׁר הָּיָּה לַחֲשֹׁב איךְ אֶּפְשָּׁר אַחֶּרֶּת אִי אֶּפְשָּׁר הָּיָּה וְגַם עַכְשָּׁו 120 : קורט וונגוט 31אורות  אל הספר